כל מה שרצית לדעת על יחסי ציבור. חדשות מהארץ ומהעולם, מחקרים אקדמיים, כנסים, טיפים ועוד. בשיתוף יפעת מידע תקשורתי ובית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל.

עובדה או אגדה – אמת ובדייה בשיח התקשורתי המרכזי בישראל

 

עובדה או אגדה – אמת ובדייה בשיח התקשורתי המרכזי בישראל

מחקר חדשני של יפעת מחקרי מדיה ומערכת המשרוקית הוצג בכנס אילת לעיתונות –

מטרת המחקר:

בחינת סוגיית האמון בתקשורת מזווית ייחודית וחדשה שאינה זוכה לתשומת לב מספקת. זווית זו נוגעת לאמירות העובדתיות המתפרסמות במדיה על ידי נבחרי ציבור ולמידת הדיוק העובדתי שלהן, כאשר המטרה היא לבחון את שכיחותן של אמירות לא נכונות והשפעתן על השיח הציבורי בישראל בשנת 2018.

ממצאי המחקר:

נבחנו 33 אמירות עובדתיות של פוליטיקאים שזוהו על ידי מערכת המשרוקית כאינן נכונות (במלואן או ברובן) מהשנה האחרונה. רוב האמירות פורסמו במדיה המרכזית ומיעוטן באופן פומבי בפרופיל רשמי במדיה החברתית או באירוע או כנס הפתוח לציבור.

עבור כל אמירה נבחנו מספר נתונים:

  • חשיפה לבדייה: סך הנחשפים לאמירה הלא נכונה במדיה (כתבות פולו-אפ) וברשת (שיחות)
  • חשיפה לתיקון: סך הנחשפים לתיקון העובדתי של האמירה במדיה וברשת
  • זכירות ציבורית: שיעור מכלל הציבור הזוכר את האמירה כיום, בסקר דעת קהל
  • אמינות ציבורית: שיעור מכלל הציבור הסבור שהאמירה נכונה, בסקר דעת קהל

נתונים ממוצעים לכלל האמירות:

  • חשיפה לבדייה – חשיפה ממוצעת כוללת לאמירה שאינה נכונה: 495 אלף איש
  • חשיפה לתיקון – חשיפה ממוצעת לתיקון העובדתי של האמירה: 205 אלף איש
  • זכירות ציבורית ממוצעת לאמירה שאינה נכונה: 11%
  • מידת האמינות הממוצעת לאמירה שאינה נכונה: 77%

במהלך המחקר זוהו שלושה סוגים של אמירות לא נכונות על פי ניתוח נתוני החשיפה:

  • "אמירות משפיעות": אמירות לא נכונות שזכו לחשיפה גבוהה ללא תיקון משמעותי (כ- 15% מהאמירות)
  • "נתפסו על חם": אמירות לא נכונות שזכו לתיקון משמעותי בהיקף דומה או גבוה יותר (כ- 30% מהאמירות)
  • "מתחת לרדאר": אמירות לא נכונות שזכו לחשיפה נמוכה אך גם לא תוקנו (מעל מחצית מהאמירות)

דוגמאות

בין חמשת האמירות המשפיעות הלא נכונות בעלות החשיפה הרחבה ביותר:

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בנאומו לתקשורת ש"איראן נדרשה בהסכם הגרעין להתוודות בפני סבאא בעניין תכנית הגרעין שלה, זה היה תנאי חד משמעי לקיום ההסכם" (30/04/2018). האמירה שודרה במהדורות החדשות בכל ערוצי הטלוויזיה וגם זכתה לפולו-אפים רבים במדיה וברשת. התיקון העובדתי לאמירה פורסם רק באתר מערכת המשרוקית ללא פולו-אפים.

סך החשיפה לאמירה: 7 מיליון

שיעור הזכירות הציבורית: 22%

שיעור האמינות הציבורית: 88%

בין חמשת האמירות ש"נתפסו על חם" וזכו לתיקון הנרחב ביותר:

ח"כ מיקי זוהר אמר בגלי צה"ל "מי קבע שאירוח האירוויזיון זה 150 מיליון שקל? לא עשו אירוויזיונים ב- 30-40 מיליון שקל?" (14/08/2018). התיקון לאמירה שנערך על ידי המשרוקית פורסם במקרה זה גם באתר YNET וגם בגלי צה"ל ועל כן החשיפה לתיקון גבוהה משמעותית מהחשיפה לאמירה המקורית.

חשיפה לאמירה: 220 אלף

חשיפה לתיקון: 1.7 מיליון

שיעור הזכירות הציבורית: 9%

שיעור האמינות הציבורית: 76%

 תובנות מסכמות:

  • האמירות הלא נכונות נוגעות לנושאים בראש סדר היום, ומתפרסמות בבמות תקשורת מרכזיות
  • אמירה לא נכונה זוכה בממוצע לחשיפה בהיקף של פי 2.5 ביחס לתיקון העובדתי
  • רוב האמירות הלא נכונות עוברות "מתחת לרדאר" ולא מעוררות שיח או זוכות לתיקון משמעותי
  • אמירות לא נכונות שמועברות באמצעות נאום או הודעה לתקשורת הן בעלות השפעה רחבה
  • האפקט של תיקון על ידי כלי תקשורת מרכזי הוא עצום, בין אם בפולו-אפ למשרוקית או עצמאית
  • הזכירות הציבורית של מרבית האמירות אמנם אינה גבוהה אך האמינות של האמירות גבוהה
  • ניכר קשר בין הבולטות שהתיקון זכה לה לירידה קלה באמינות הציבורית של האמירה
  • 'פייק ניוז': התקשורת מואשמת ביצירת פייק ניוז מצד אחד, ומאפשרת אמירות שגויות מצד שני
  • הדגשת החשיבות של הגברת בדיקת עובדות בשיח על מנת לשפר את איכות המידע שהציבור מקבל

שחר גור, מנהל יפעת מחקרי מדיה אומר:

"ריבוי האמירות שאינן נכונות בעייתי במיוחד לאור האמינות הגבוהה שהציבור עדיין מקנה למה שנאמר בתקשורת על ידי פוליטיקאים, בניגוד אולי לפרשנויות שהתקשורת עצמה מייצרת. אמינות זו באה לידי ביטוי בהשפעה על דעת הקהל ומדגישה את הצורך להגביר את בדיקת העובדות ולשלבה בשיח האקטואלי בזמן אמת."